הרב אלעזר מנחם מן שך[1] (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899[2] – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות ה-70 הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור".
ረቢ ኤላዛር መናቸም መን ሸክ [1] January 1, 1899 [2] – , November 2, 2001 ) ሓላፊ የሺቫ ፖኒቫዝን ፕረዚደንት ባይቶ ሽማግለታት ኦሪት ኣጉዳት ይስራኤልን እዩ ነይሩ። ቀጺሉ ድማ ደገል ኦሪት . ካብ ሰብዓታት ጀሚሩ ነቲ ኣብ ሃገረ እስራኤል ዝነበረ ኣዝዩ ኦርቶዶክሳዊ ሊትዋንያዊ ህዝቢ መሪሑ፡ ንሱ ድማ " ዝዓበየ ናይቲ ወለዶ " ኢሉ ይቖጽሮ ነበረ።
כעבור כמה שבועות החליט ראש ישיבת קלצק הרב אהרן קוטלר להעתיק את ישיבתו הגולה, שמנתה למעלה ממאתיים בחורים, ליאנובה שליד קובנה. הרב שך כיהן בה כר"מ ומסר שיעורים לתלמידים. בה' באב ת"ש נפטר בווילנה הרב חיים עוזר גרודזנסקי, וכל תלמידי הישיבה ורבניה, ובהם הרב שך, נסעו להלוויה. בשובם ליאנובה נשא הרב שך הספד בישיבה.
እዋን፡
הרב שך היה חניך ישיבות ליטא בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. בגיל 23 התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל. פריצתו לקדמת ההנהגה התורנית והציבורית החלה בשנות ה-60. במשך כשלושה עשורים הוא נחשב הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. הוא העצים את חשיבותן של "דעת התורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי. יזם הקמתן של ישיבות רבות בישראל ושימש נשיאן ופטרונן. במקביל גיבש את הציבור הליטאי כקבוצה. ייסד את מפלגת דגל התורה, את העיתון "יתד נאמן" ואת מערכת הכשרות "שארית ישראל".
ረቢ ሸክ ኣብ ሊትዋንያ ቅድሚ ቀዳማይ ኲናት ዓለምን ኣብ እዋንን ዝነበረ እዋን ሰልጠንቲ የሺቫ ’ ዩ ነይሩ። ኣብ መበል 23 ዓመት ዕድሚኡ ንመጀመርታ ግዜ ረቢ ኮይኑ ተመዘዘ፣ ካብ ሽዑ ጀሚሩ ድማ ንኣስታት ሰብዓን ሓሙሽተን ዓመት፣ ኣብ የሺቫታት ኣብ ሊትዋንያን እስራኤልን ኦሪት መሃረ።ኣብ ቅድሚት ኦሪትን ህዝባዊ መሪሕነትን ምብራር ኣብ 1960ታት እዩ ጀሚሩ ። ንኣስታት ሰለስተ ዓሰርተታት ዓመታት ኣብ ህዝቢ ኦርቶዶክሳዊ-ሊትዋንያ ዝለዓለ መንፈሳውን ህዝባውን ስልጣን ተባሂሉ ይቑጸር ነበረ። ኣገዳስነት " ርእይቶ ኦሪትን " ኣረኣእያ ኦሪትን ኣብ ንቕሓት ናይቲ ኣዝዩ ኦርቶዶክሳዊ ህዝቢ ኣሐይሉዎ። ኣብ እስራኤል ብዙሓት የሺቫታት ንምምስራት ኣበጊሱ ከም መራሕን ሓጋዚኦምን ኮይኑ ኣገልጊሉ። ኣብ ተመሳሳሊ እዋን ንህዝቢ ሊትዋንያ ከም ጉጅለ ኣደልዲሉ። ንሱ