תרועת החצוצרה בבזיליקת מריה הקדושה שבקרקוב היא מלודיה המושמעת על ידי חצוצרה מידי שעה עגולה מחלון המגדל הגבוה של בזיליקת מריה הקדושה שבקרקוב. פעם ביום, בצהריים, מושמעת הנגינה בתוכנית הרדיו Polskie Radio Program I. תרועת החצוצרה הפכה לסמלה המוזיקלי של העיר. המלודיה שמסתיימת בקטיעה, מסמלת על פי האגדה את החצוצרן שהציל את קרקוב מניסיון פלישה של הטטרים.
Hejnał Mariacki – melodia w tonacji F-dur grana co godzinę z wieży mariackiej kościoła Najświętszej Marii Panny w Krakowie przez trębacza. Raz dziennie, w południe, jest transmitowana przez Program I PR. Dwudziestoczterogodzinne dyżury pełni jednocześnie dwóch hejnalistów, strażaków zawodowej straży pożarnej wykonując utwór po 48 razy w ciągu doby[1].
כנסיית מריה הקדושה בקרקוב. נגינת החצוצרה מושמעת מהמגדל השמאלי שבחזית
Kościół Mariacki w Krakowie
תרועת החצוצרה מחלון המגדל
Hejnalista
מבט מבחוץ על תרועת החצוצרה
Hejnał – granie dla króla
האגדה מקשרת את תרועת החצוצרה הנקטעת עם מותו של השומר מימי הביניים שנהרג בעודו מריע. באותם ימים הייתה הבזיליקה מקום חשוב ומרכזי בעיר. ממרומי המגדל הגבוה של הבזיליקיה, במקום שנקרא hejnalicą, ניצב שומר שהריע בחצוצרה עם פתיחת וסגירת שערי העיר, וכן בהבחינו באש או באויבים הקרבים לעיר. הטטרים, היו תוקפים לעתים קרובות כפרים וערים בפולין, ואף פלשו לקרקוב עצמה מספר פעמים במאה ה-13. באותה פלישה, הבחין השומר החצוצרן בענן אבק הגדל וקרב במהירות, והריע בחצוצרתו. בינתיים הזדרזו שומרי העיר לנעול את השערים ומגִני העיר וקשתיה התמקמו בעמדותיהם והדפו את ניסיון התקיפה. אולם תרועת החצוצרה נדמה לפתע באחת, כאשר קרבו אנשי העיר למקום החצוצרן, מצאו כי הוא מוטל לארץ כשחץ נעוץ בצווארו. כדי להנציח את מאורע זה, מושמעת התרועה המסתיימת בקטיעה. למעשה, עצם קיומו של שומר זה, לא ידוע בהיסטוריה.
O tym, dlaczego melodia hejnału nagle urywa się, jakby była nie zagrana do końca, głosi legenda:
האגדה מופיעה לראשונה בספרו של אריק פ. קלייגו "החצוצרן מקרקוב" (Trębacz z Krakowa), משנת 1928.
XX wieku. Jej autorką jest Aniela Pruszyńska, która – podczas kolacji z Ericiem P. Kellym – w odpowiedzi na pytanie swojego gościa dlaczego melodia hejnału tak nagle się urywa – naprędce skonfabulowała historię o tatarskiej strzale[2]. W formie pisanej legenda po raz pierwszy jest wzmiankowana w powieści Erica P. Kelly’ego Trębacz z Krakowa z 1928.
.
Melodia hejnału towarzyszyła Polakom w ważnych wydarzeniach dziejowych: 18 maja 1944 w samo południe na Monte Cassino odegrany został przez plut. Emila Czecha hejnał mariacki, ogłaszając zwycięstwo w tej bitwie polskich żołnierzy[3].
אגדת התרועה
Legenda
מודז'יוב היא עיר בשלזיה, בדרום פולין, בדרום האזור המטרופוליני של שלזיה עילית. בן העיר (1706-1870[1]), כיום (1915) קוריאה, פרוור של סוסנוביץ.
Modrzejów – dawne miasto (1706-1870[1]), obecnie (od 1915) południowa, nieduża dzielnica Sosnowca, czasem błędnie określana Niwką-Modrzejów od nazwy połączonej, a już nie istniejącej kopalni.
העיר מתוחמת מצפון עם דנבובה גורה (Dębowa Góra (Sosnowiec)), במזרח עם ניווקה (Niwka (Sosnowiec)), ומדרום וממערב עם מיסלוביצה שעל גדות הפשמשה, מיובלי הוויסלה.
Graniczy od północy z Dębową Górą, od wschodu z Niwką, a od południa i zachodu Mysłowicami, którą to granicę wyznacza przepływająca tutaj rzeka Czarna Przemsza, łącząca się następnie w historycznym miejscu z Białą Przemszą, tworząc w ten sposób Przemszę. To połączenie rzek stało się wizualnym symbolem Sosnowca, odzwierciedlonym w elementach herbu i – jako jedyny motyw – na fladze. Na skraju dzielnicy znajduje się historyczne, posiadające europejski wymiar miejsce styku trzech zaborów zwane Trójkątem Trzech Cesarzy.
במרכז המחוז עובר הכביש הלאומי מס' 79 (Droga krajowa nr 79 (Polska)).
Przez środek dzielnicy przebiega droga krajowa nr 79, spełniająca na tym odcinku charakter drogi lokalnej.
העיר מופיעה החל מ-1650. בשמה הנוכחי מופיעה העיר החל מ-1711. בעיר היה ריכוז יהודי גדול החל מתקופה מוקדמת. בעקבות מגפה שהשתוללה, היגרו היהודים למקום מפיליצה, צ'נסטוחובה, אולקוש ועוד. בשנת 1713 כבר היה לקהילה היהודית במקום בית הכנסת ובית קברות משלה. בשנת 1849 חיו בעיר 310 יהודים שהיוו סך של 84% מאוכלוסייתה, ובשנת 1884 מנתה העיר 586 יהודים שהיו סך 89.3% מתושבי העיר.
Znajdowały się tu także inne obiekty związane ze społecznością żydowską. Większość mieszkańców stanowili Żydzi, co zaczęło się zmieniać dopiero przed II wojną światową. Ponieważ było to miasto, które swoje powstanie zawdzięcza pograniczu małopolsko-śląskiemu, które przecięte zostało ważnym traktem handlowym, geografowie nazywają je miasto-wrota (gateway city).
מודז'יוב
Modrzejów
שמו
Imię
היסטוריה של פולין שליטי פולין
historia Polski (do 1138), Władcy Polski legendarni władcy Polski, Siemowit (imię). Piastowie
שימוביט (זימוביט) – הנסיך של שטחי פולין חי במאה התשיעית לספירה, ידוע עליו רק מספר דברי הימים של גאלוס האנונימי. עלה לשלטון לאחר הדחתו של פופייל, לתפקידו נבחר על ידי העם.בנו ויורשו היה לסטק.
Siemowit (Ziemowit) – książę Polan z IX wieku znany jedynie z kroniki Galla Anonima. Według jego relacji Siemowit był synem Piasta i Rzepichy i objął władzę po obaleniu Popiela, zgodnie z wolą zgromadzonych na wiecu współplemieńców. Synem i następcą Siemowita był Lestek.
במאה העשרים היו ספקות רבות לגבי קיומו ויותר התייחסו אליו כאגדת עם פולנית ותו לא. בעיקר הסתמכו על כך שהחיבור דבר הימים של גאלוס אינו אמין כלל.
Kwestia historyczności Siemowita początkowo nie budziła wątpliwości, została zakwestionowana pod koniec XIX wieku. Od lat 60. XX wieku badacze raczej skłaniają się do uznania przekazanej przez Galla listy przodków Mieszka I, gdzie figuruje m.in. Siemowit, za autentyczną.
המדענים המאמינים באותנטיות של טופס זה, טוענים כי סיפורו של שימוביט באופן תיאורטי אמור להתרחש בתקופה שבין 845 כדי 900, אם כי זו השערה בלבד כמובן,כולם מסכימים כי סיפורו אירע במחצית השנייה של המאה התשיעית לספירה.
Wśród badaczy wierzących w autentyczność tej postaci utrzymuje się, że lata życia Siemowita hipotetycznie powinny przypadać na okres od 845 do 900, chociaż istnieje możliwość, że ewentualny błąd tych ustaleń może wynosić nawet kilkadziesiąt lat. Natomiast objęcie władzy na pewno nastąpiło w drugiej połowie IX wieku. Nie jest znane miejsce jego pochówku[1].
על פי המידע הכלול בספר דברי הימים של גאלוס בגיל שבע , שימוביט הוטבל לנצרות על ידי שני נוצרים. לטענת היסטוריונים, הזרים האלה היו,קירילוס ומתודיוס .
Według informacji zawartej w kronice Galla Anonima w wieku siedmiu lat Siemowit został postrzyżony przez dwóch obcokrajowców. Według niektórych historyków, ci obcokrajowcy to Cyryl i Metody, lub ich uczniowie, którzy mogli go ochrzcić w obrządku słowiańskim[2].
ממצאים ארכיאולוגים חדשים מראים כי בתקופה שבה היה אמור לחיות שימוביט ולפי המסופר היתה מאופיינת בבניה. לא היה כלום שקשור להתפתחות כך שאולי הוא היה חי אבל רוב הסיפורים עליו לא נכונים ובעיקר זה שממלכתו לא שגשגה כ''כ בתקופתו.
Przeciw istnieniu Siemowita mają przemawiać odkrycia archeologiczne, z których wynika, że dynamiczny rozwój państwa Polan rozpoczął się w latach dwudziestych X wieku, zatem panowanie Siemowita, Lestka i Siemomysła trwałoby bardzo krótko. Część mediewistów uważa, że podane w Kronice imiona przodków Mieszka mają znaczenie symboliczne i zostały wymyślone przez Galla. Nie można wreszcie wykluczyć, że zmyślony przez Galla jest tylko opis panowania władców, podczas gdy imiona są faktycznymi imionami przodków Mieszka.
חוציסקו נולד ? מת ? לא ידוע נולדה ? מתה ? לא ידוע נולד ? מת ? לא ידוע נולדה ? מתה ? פיאסט אבי שושלת פיאסט נולד ? מת ? שפיחה נולדה ? מתה ? שמוביט מלך פולין
NN ur. ? zm. ? Piast ur. ? zm. ? Rzepicha ur. ? zm. ?
הספקות על קייומו
Kwestia historyczności Siemowita
הסתכלות חדשה על קיומו לנוכח ממצאים ארכיאולוגים חדשים
Poglądy na istnienie Siemowita w obliczu nowych odkryć archeologicznych
דעותיהם של הסבורים בקיומו
Poglądy zwolenników istnienia Siemowita
יש ויכוח עשיר בין ההיסטוריונים על קיומו וגם מי היו שני יורשיו .
Istnieje bogata debata historyków na temat istnienia lub nie Siemowita i jego dwóch następców.
היסטוריונים פולנים רבים (כגון, הנרי לובמיאנסקי,גרדארד לאדובא, קזימיז יסינקי) תומכים בקיומו וסוברים שהוא אינו דמות אגדית.
Wielu polskich historyków (m.in. Henryk Łowmiański, Gerard Labuda, Kazimierz Jasiński) opowiedziało się za historycznością Siemowita.
לא ידוע מקור שמו ושמו המקורי אולם נראה כי שמו המקורי היה דניס?
Według Galla Anonima imię to nadało mu dwóch obcokrajowców. Przez wiele lat, wspierana autorytetem Oswalda Balzera, który takie miano zastosował w Genealogii Piastów, utrzymywała się forma imienia Ziemowit, pomimo że już w recenzjach tej pracy z przełomu XIX i XX wieku zgłaszano do niej zastrzeżenia. Zgodnie z ustaleniami językoznawców imię to pochodzi od słowiańskiego wyrazu semja = rodzina, i w związku z tym jedyną poprawną jest forma Siemowit[1].
Popiel II פופייל השני), היה שליט אגדי פולני שמלך בפולין בתחילת המאה התשיעית. גר בגנייזנו והי לו שני ילדים מוזכר לראשונה בכרוניקת מלכי פולין כשליט העיר גנייזנו
Popiel ІІ; de regno Pumpil (Popel), imię, rekonstruowane, jako Pąpyl – legendarny władca Polan lub Goplan z IX wieku.
פופייל השני
Popiel
שנותיו המוקדמות
Przed elekcją
ילדות
Młodość
חותמו של ולדיסלב הרביעי משנת 1633
Pieczęć Władysława IV z 1633 roku
ולדיסלב הרביעי "ואסה" (נולד ב-9 ביוני 1595 ב לובזוביה, ומת 20 במאי 1648 בכפר. מרצינה) – בנו של זיגמונד השלישי "ואסה" ואנה לבית הבסבורג . מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא בין השנים 1632-1648, נשא בתואר מלך שוודיה בין השנים 1632-1648,בין השנים 1610-1613 לאחר שכבש את רוסיה, שימש בתפקיד הצאר הרוסי. פוליטית היה צאר רוסיה עד 1634.
Władysław IV Waza (ur. 9 czerwca 1595 w Łobzowie, zm. 20 maja 1648 w Mereczu) – syn Zygmunta III Wazy i Anny Habsburżanki, król Polski i wielki książę litewski w latach 1632–1648, tytularny król Szwecji 1632–1648, formalnie car Rosji w latach 1610–1613, a tytularny do 1634.
תרגום: ולדיסלאב IV:, בחסד אלוהים, מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא, רוסיה, פרוסיה,וכו' , ובנו של מלך שוודיה, נבחר להיות הדוכס הגדול של מוסקבה.
Tłumaczenie: Władysław IV, z Bożej łaski król Polski, wielki książę litewski, ruski, pruski, mazowiecki, żmudzki, inflancki, smoleński, siewierski i czernihowski, a także dziedziczny król Szwecji, Gotów i Wandalów, wybrany wielki książę Moskiewski.
דיוקן של הנסיך ולדיסלב ב1596, מרטין קובר
Portret królewicza Władysława 1596 r., Marcin Kober
ולדיסלב הרביעי, בציורו של רובנס, 1624
Władysław IV na obrazie Rubensa, 1624 r.
.[11]
Korowód Sylena, Peter Paul Rubens, lata 20. XVII w. Obraz zakupiony przez Władysława w Niderlandach Hiszpańskich w 1624 r.[11]
ולדיסלב הרביעי בתלבושת פולנית, 1626.
Władysław IV w stroju polskim, Rubens (lub jego warsztat), 1626 r.
המאבק על כתר הצאר הרוסי
Starania o koronę carską
הכתרתו לצאר.
Tytuł królewski[3]
ולדיסלב הרביעי מקבל את כניעתם של הכוחות הרוסים בסמולנסק, 1634,
Władysław IV przyjmuje kapitulację wojsk rosyjskich pod Smoleńskiem 1634 r., sarkofag Władysława w Katedrze na Wawelu
ולדיסלב הרביעי "ואסה", קבלת מחווה של מייקל סזינה אחרי הניצחון על סמולנסק, אמן לא ידוע 1634.
Władysław IV Waza odbierający hołd Michaiła Szeina po zwycięstwie pod Smoleńskiem, nieznany malarz polski 1634 r.
מטבע "קריין"12 דוקטים שהוטבעה ב-1637. לזכר הניצחונות של ולדיסלב הרביעי על רוסיה, שוודיה, טורקיה
Medal gdański 12 dukatowy, wybity w 1637 r. dla upamiętnienia zwycięstw Władysława IV nad Rosją, Szwecją i Turcją
דיוקן של הנסיך ולדיסלב מ1605, לא ידוע שמו של הצייר
Portret królewicza Władysława 1605 r., nieznany polski malarz
ולדיסלב הרביעי "ואסה" נולד 9 יוני 1595. בארמון המלכותי ב לובוזוביה (כיום קרקוב). הוא היה בנו הראשון, של המלך זיגמונד השלישי "ואסה" ואשתו הראשונה אנה לבית הבסבורג.ולדיסלב-אחד מתוך חמישה ילדים שנולדו לזיגמונד שרד את הילדות ולא מת ממחלות טיפוסיות שהיו נפוצות אז. מההתחלה, היה לולדיסלב ברור שהוא יהיה היורש של אבא שלו, כי לאחר מותו של זיגמונד השלישי האצולה בודאי תבחר בבן הבכור של המלך. מ 1611 היה מורשה להשתתף בישיבות הבית התחתון של הסנאט. מאז גיל 15 השתתף במפגש. רק יורש העצר נהנה מאהדתם של האצילים, כממשיך השושלת היגילונית . כאשר הוא הופיע ברחובות ורשה, היה נהנה מאהדת הציבור . ברחבי המדינה, נהנה מפופולריות רבה השגריר של המלך הספרדי, אברהם דה-דונה כתב עליו: הוא "ציפיות גדולות", איש צעיר, מצויד עם כל מתנות הטבע, אדם עם מצח גבוה, , גדול, אדיב וסביר רוח. דובר 4 שפות: פולנית, גרמנית, איטלקית ולטינית. עשה הישגים משמעותיים במדעי הרוח, וחייל נלהב. הוא גם נהנה מאהבת הפולנים,
Władysław jako jedyny spośród piątki dzieci zrodzonych z tego związku przeżył okres dzieciństwa i osiągnął pełnoletniość. Od początku widziano w nim dziedzica ojca, albowiem było niemal pewne, że po śmierci Zygmunta III wybór szlachty padnie na najstarszego syna królewskiego. Od 1611 r., dla obeznania się ze sprawami publicznymi, upoważniony został do zasiadania na posiedzeniach sejmowych.
בשנת 1609. החלה מלחמת רוסיה -פולין. בתחילת 1610 הבויארים, שלא היו מרוצים משלטונו של הצאר וסילי הרביעי, נתנו את הכתר המלכותי לולדיסלב הרביעי ואזה. , ב-27 באוגוסט 1610. הוכתר המלך ולדיסלב דבר שהיה לרצון האיחוד הפולני-ליטאי והבויארים. אפילו החלה סדרת מטבעות עם שמו של המלך החדש ולדיסלב . . עם זאת, אביו של ולדיסלב זיגמונד התנגד לכך שבנו יאמץ את הדת הפרבוסלבית שהייתה תנאי על מנת להיות צאר. זיגמונד השלישי ויתר על ולדיסלב כיורשו ונישל אותו מהמלוכה..המלחמה הפולנית-רוסית נמשכה 3 שנים ובסיומם הסתיימה תקופת היותו של ולדיסלב צאר.
W międzyczasie jednak skapitulowała polska załoga Kremla moskiewskiego, tak, że wojska Rzeczypospolitej zmuszone były zawrócić[5]. 4 kwietnia 1617 Władysław występując jako car rosyjski podpisał poufny akt, w którym zobowiązywał się do zawarcia wieczystego przymierza z Polską, do walki z Turcją i Tatarami. Zapowiadał znaczne ustępstwa terytorialne na korzyść Rzeczypospolitej: Rosja miała jej oddać Briańsk, Kursk, Newel, Nowogród Siewierski, Poczep, Putywl, Rylsk, Siebież, Smoleńsk, Starodub i Wieliż.
ולדיסלאב הרביעי "ואזה"
Władysław IV Waza
ולדיסלב הרביעי לבוש בבגדי במלוכה, 1635 דיוקנו של הארכיטקט ברתולומיאו
Władysław IV w stroju koronacyjnym, przed 1635 r., portret autorstwa Bartłomieja Milwitza
בכרוניקת גאלוס האנונימי
Kronika Galla Anonima
שורשים וילדות
Pochodzenie i młodość