הרב אלעזר מנחם מן שך[1] (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899[2] – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות ה-70 הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור".
Rabbi Elazar Menachem Men Shech [1] (19'ê Tevet 5559, 1'ê rêbendanê , 1899 [2] - 16'ê Chashon 55572 , 2'ê sermawezê, 2001) serokê Yeşîva Ponivaz û serokê Encumena Rihspiyên Tewratê ya Agudê bû. û paşê Degel Torah . Ji salên 1970- î ve wî rêberiya raya giştî ya Lîtvanya ya ultra-Ortodoks li Dewleta Israelsraîl kir, ku wî ew wekî "mezintirîn nifş" dihesiband.
יחסי ארצות הברית–כורדיסטן העיראקית ארצות הברית כורדיסטן העיראקית ארצות הברית כורדיסטן העיראקית משטר רפובליקה נשיאותית פדרלית דמוקרטיה פרלמנטרית שטח (בקמ"ר) 9,833,517 191,660 אוכלוסייה 335,353,397 28,000,000 תמ"ג (במיליוני דולרים) 22,996,100
Başûrê Kurdistanê–DYA Başûrê Kurdistanê Dewletên Yekbûyî yên Amerîkayê
יחסי ארצות הברית-כורדיסטן העיראקית כוללים את היחסים בין שתי המדינות הללו. במיוחד לאחר ההכרה הבינלאומית באוטונומיה של כורדיסטן העיראקית ב-2005, כשהיחסים הפוליטיים הללו ממשיכים באופן רשמי.
Têkiliyên Başûrê Kurdistanê û DYAyê têkiliyên van herdu pêkhateyên dewletî dihundirîne. Bi taybetî piştî xweseriya Başûrê Kurdistanê li sala 2005ê heta niha ev pêwendiyên siyasî bi awayeke fermî dom dike.
הקשר בין הראשוני בין הכורדים העיראקים לארצות הברית נוצר ב-1972, כשהשאה האיראני, מוחמד רזא שאה פהלווי, שהיה בעל ברית של ארצות הברית, הפך לפטרון העיקרי של המורדים הכורדים בעיראק[2] . מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר ומולה מוסטפא בארזאני היו השחקנים העיקריים של יחסים אלה [1]. ב-1975 חתמו עיראק ואיראן על הסכם אלג'יר, ואיראן וארצות הברית הפסיקו את תמיכתם בפשמרגה, שהובסה על ידי ממשלת עיראק.[2]
Têkiliya Başûrê Kurdistanê û DYAyê li sala 1972yê bi hevkariya Şahê Îranê hate saz kirin. Henry Kissinger û Mela Mistefa Barzanî aktorên sereke yên van têkiliyan bûn [1]
הלובי הכורדי הדרומי בארצות הברית התכנס לראשונה ב-1975, כשהדיפלומט העיראקי מוחמד דוסקי עמד בראש הפעילויות הדיפלומטיות הללו. למרות שהפעילות לא הייתה מוצלחת במיוחד, כ-3,500 תלמידים כורדים התקבלו ללימודים בארה"ב [1]
Yekem car li sala 1975ê lobiya kurdÊn başûr hate berhev kirin. Dîplomatê berê yê Iraqê Mihemed Doskî serkêşê van çalakiyên dîplomatîk bû. Her çend zêde nekarîbe serkeftî be jî DYAyê 3 hezar û 500 xwendekarên kurd ji bo DYAyê qebûl kirin ku perwerdehiyê li vir bibînin [2]
ג'לאל טאלבאני, מנהיג האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, ביקר בארה"ב בשנת 1988 באמצעות פיטר גלבריית'. גםברהם צאלח, לימים ראש ממשלת כורדיסטן העיראקית ונשיא עיראק, עבד בארצות הברית כמנהל. לאחר מלחמת המפרץ, מנהיגי כורדיסטן הקשיבו להכרזה האמריקנית לפיה ארצות הברית תתמוך במרד, והחלו במרד, מתוך כוונה לגרום להפיכה. אך לאחר שתמיכה אמריקנית מובטחת לא הגיעה, החזיר הצבא העיראקי את הסדר לאזור, וריסק באכזריות את המרד הכורדי. מיליוני כורדים הפכו לפליטים ועברו דרך הרי הגבול אל טורקיה ואיראן. בעקבות אירועים אלו, נקבעו שני אזורים אסורים לטיסה על ידי הקואליציה, מדרום לקו הרוחב 32 (בהמשך הורחב האזור למדרום לקו הרוחב 33) ומצפון לקו הרוחב 36, על-מנת לנסות לעזור למיעוטים על ידי ביטול העליונות האווירית העיראקית עליהם, ולנסות לעודד מרידות חוזרות. בעקבות החלטה 688 של מועצת הביטחון של האו"ם, מדינות הקואליציה קיבלו את האישור להשתמש בכוח על-מנת לשמור על תוקף ההחלטה. בעקבות ההחלטה הביאה לאוטונומיה דה-פקטו לכורדיסטן. כיום לארצות הברית יש מדיניות רשמית כלפי הממשלה האזורית של כורדיסטן. המדיניות הכורדית האמריקאית החלה במגעים, התקדמה ליחסים סמויים ולבסוף הפכה ליחסים ממוסדים גלויים המגולמים במדיניות כורדית רשמית בארה"ב. השינוי באינטראקציה של ארה"ב עם הכורדים מסיוע הומניטרי לשותפות אסטרטגית כבעל ברית לא-מדינתי וכנכס.[1] העמקת היחסים הכלכליים של כורדיסטן העיראקית-ארצות הברית נתמכה על ידי הקמת מועצת העסקים של כורדיסטן של ארצות הברית (USKBC) באפריל 2012. באותו חודש נשיא כורדיסטן, מסעוד ברזאני, ביקר בוושינגטון הבירה ונפגש עם הנשיא ברק אובמה וסגן הנשיא ג'ו ביידן.
Celal Telebanî li sala 1988ê bi rêya Peter Galbraith seredanî DYAyê dike.
[2] נציגות ארצות הברית מחזיקה בקונסוליה הכללית בארביל, שהוקמה ביולי 2011. [2] לכורדיסטן יש נציגות בארצות הברית מפברואר 2007.[3]
Jixwe Berhem Salih wek berpirsiyar li vir dixebite, her wisa Qubad Telebanî jî li cem Berhem Salih dixebite
יחסי איראן-כורדיסטן העיראקית הם היחסים הבילטרליים בין איראן וכורדיסטן העיראקית. שתי המדינות מחזיקות בנציגויות אחת בשנייה, והיחסים ביניהם מורכבים, בעקבות החשש האיראני מפני בדלני כורדיסטן האיראנית.
Têkiliyên Başûrê Kurdistanê û Îranê têkiliyên dewleta Îranê û Başûrê Kurdistanê dihundirîne. Bi taybetî piştî dagirkirina DYAyê li Iraqê, Başûrê Kurdistanê bû xwedî statûyek û gelek welatan li Başûrê Kurdistanê bi rêyên dîplomatîk têkiliyên xwe li gel partî û rêxistinên Başûrê Kurdistanê danîn. Îran jî yek ji wan welatan e.
היחסים בין איראן לכורדיסטן העיראקית החלו בימי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי ב-1962[1], וממשלת איראן נעשית לפטרון העיקרי של הכוחות הכורדים במאבקם נגד הממשלה העיראקית החל מ-1971, לאחר קריסת מתווה האוטונומיה[1], ואף גייסה את תמיכת בעלת בריתה, ארצות הברית, במורדים. אך עם חתימת הסכם אלג'יר ב-1975, שהסדיר את היחסים בין איראן לעיראק, משך השאה את תמיכתו במורדים, שנאלצו להכנע לממשלת עיראק[1]. במהלך מלחמת איראן–עיראק חזרה איראן לתמוך בכורדים, אך הדבר לא הניב פירות בולטים. במהלך מלחמת האזרחים הכורדית, שפרצה ב-1994 לאחר הקמתה דה-פקטו של כורדיסטן העיראקית ב-1991, תמכה איראן באיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, שנלחמה במפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית, שלמעשה התבססה כמפלגת השלטון של כורדיסטן העיראקית.
Ji ber ku berî fermîbûna Hikûmeta Herêma Kurdistanê gelek têkiliyên kurdên Başûrê Kurdistanê bi rêya partî rêxistinên kurdî li gel Îranê hebûn. Gelek eşîrên li Başûrê Kurdistanê dijîn li Rojhilatê Kurdistanê jî dijîn, ev jî rasterast tesîrê li van hemî têkiliyan dike. Serokê PDKê yê berê Mela Mistefa Barzanî di avabûna Komara Kurdistanê de roleke mezin leyistiye.
הזב הקטן, בנובע במזרח כורדיסטן האיראנית וזורם לכורדיסטן העיראקית, שם הוא מזין את אגם דוכאן ומשקה ערים כמו סולימאניה. ממשלת איראן חסמה את אספקת המים בזב הקטן מתוך טענה ליצירת מערת אספקת מים[1], דבר שגרם למניעת אספקת מים לסולימאניה וירידת מפלס אגם דוכאן ב-70 אחוזים[2]. שר החקלאות ומשאבי המים של כורדיסטן העיראקית, עבדולסאטאר מג'יד, איים כי אם איראן לא תספק את מי האזור, כורדיסטן העיראקית לא תוכל לספק מים לעיראק[3]. לאחר הודעה זו אמרו מנהיגי כורדיסטן האיראנית כי לאחר שיקום הסדה קולסה, הבנויה על הזב הקטן, הם ישחררו את מי הנהר[4]. כמו כן, הוסיפו מנהיגי איראן כי מי הזאיה הקטנים אינם מגיעים כמו קודם[5]. לאחר תקרית זו סגרה ממשלת איראן גם את מי נהר האלווונד, אך הדבר קורה כדבר שבשגרה במקומות מסוימים מאז 2003[6]. בעיית המחסור במים גוברת באזור פישדר [7] .
Piştî vê qutkirinê bajarê Qeladizê bêav ma û gola Bokanê ji sedî 70ê kêm bû[7]. Piştî vê pêngava Îranê, Wezîrê Çandinî û Çavkaniyên Avê yê Herêma Kurdistanê Ebdulsettar Mecîd daxuyanî da û got: Eger Îran ava herêmê serbest bernede, em naçarin ku ava Îraqê qut bikin[8]. Piştî ev daxuyanî hat rêvebirên Îranê li rojhilatê Kurdistanê gotin ku piştî restorasyona Sedda Kolse ku ya li ser Zêya Biçûk çêdikin xelas dibe, ew dê ava Zê berdin[9].
העימותים בגבול איראן-כורדיסטן העיראקית (2016)
Şerê pêşmergeyên Rojhilatê li gel Îranê
באפריל 2016 החלו מילציוות כורדיות שונות לרכז כוחות בגבול איראן-כורדיסטן העיראקית ובאותו החודש אירעה התקלות ראשונה בין מפלגת החופש של כורדיסטן (PAK) לבין הצבא האיראני. במאי ויוני 2016, המפלגה הדמוקרטית הכורדית של איראן החלה בפעילות חמושה בכורדיסטן האיראנית לראשונה מאז שנות התשעים, כשגם מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן התערבה בלחימה, המלחמה הזו התלהטה ואיראן הפגיזה במהלכה גם את אזורי כורדיסטן העיראקית. בעקבות עזיבתו של צ'ומאן קימיקאם אחמד קאדיר הפגיזה ארטילריה איראנית את העמקים של קונר וקיפאריסטן על גבול העיירה חאג'י עומראן ואזור בלקייטי [1] . ראש צבא איראן, מוחמד פקפור, קיבל את ההפצצה הזו ואמר שהם תמיד יגיבו לטרוריסטים [2] . באפריל 2016 ומספר רב של התקלויות בינם לבין כוחות הביטחון האיראניים הביאו לעשרות הרוגים בשני הצדדים. במקביל, גם ושתי התקלויות אירעו בהשתתפותה.
Piştî ku li sala 2016ê pêşmergeyên Rojhilata Kurdistanê ku ji 2-3 partiyan pêk tên, biryar dabûn ku ew dê li dijî Îranê şerê çekdarî bidin destpêkirin. Îsal jî ev şer germ bûye û heta gihiştîye wê astê ku dewleta Îranê herêmên Başûrê Kurdistanê topbaran dike. Bi dûçûna Qaymiqamê Çomanê Ehmed Qadir topxaneyên Îranê zozanên Kunerê û Kîfarîstanê yên li ser sînorê bajarokê Hacî Omran û devera Balekayetî topbaran dikin[13].
השיחות עם איראן
Hevdîtinên li gel Îranê
לאחר המשברים הללו, בעיית המים, ההפצצות והמרד של איראן, הפוליטיקאי הכורדי ונשיא עיראק לשעבר ג'לאל טאלבאני, ביקר בטהראן בהזמנה רשמית מממשל האיראני[1], שמכיר במפלגתו, האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, אך לא ברורה השפעתו ביחס לממשל הנוכחי בכורדיסטן העיראקי, שבא מהמפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית[2][3]
Piştî van qeyranan, pirsgirêka avê, bombebaran û dijatiya Îranê li dijî piştgirsîyê Mam Celal Talebanî li ser vexwendineke fermî ya jî aliyê Îranê ve dê serdana Tehranê bike[15]. Bi dûçûna hindek mamosteyên zanîngehan ev seredan bi girêdayî giştpirsîyê ve ye û YNK û PDK dixwaze bi rêya Mam Celal li gel Îranê hevdîtinan bike[16]. Celal Talebanî yekem civîna xwe li gel wezîrê Tenduristiya Îranê û balyozê Filîstînê yê li Îranê kir[17].
ב-15 ביולי 2017, משלחת של דיפלומטים איראנים המוצבים בעיראק ביקרו בכורדיסטן העיראקית ונפגשו עם ראש הממשלה נצ'ירוואן בארזאני [1] [2].
Di 15ê tîrmeha 2017ê de heyeteke ji balyozên Îranê li Îraqê Îrec Mescîdî û konsûlên wî welatî hatin Başûrê Kurdistanê û li gel YNKê û serokwezîrê Kurdistanê Nêçîrvan Barzanî re hevdîtin kirin[18][19].
בנוסף לביקורו של ג'לאל טאלאבני באיראן, איראן הזמינה משלחת נוספת מטעם האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, לדון ביחסים שבין איראן לכורדיסטן העיראית, ובעיקר במשאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית[1] . המשלחת נפגשה בטהראן עם נציג המנהיג העליון האיראני ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח'אני. בפגישה זו אמר שמח'אני שמשאל העם יגרום לבידוד הכורדים באזור ותגרום תוצאות רעות לכורדים [2] .
Ev heyet li Tehranê bi Nûnerê Rêberê Îranê û Sekreterê Encumena Bilind a Asayişa Netewî ya Îranê, Elî Şemxanî re hevdîtinek pêkanî. Di vê hevdîtinê de Elî Şemxanî gotiye ku ev giştpirsî dê Kurdan ji herêmê îzole bike û ji bo Kurdan dê encamên xerab bide[21]. Nûnerê Hikûmeta Herêma Kurdistanê li Îranê, Nazim Debax jî ragihand ku piştî vê hevdîtinê dê hevdîtinek li gel serokê Parlamena Îranê Elî Larîcanî re jî hebe[22].
מולה בחטיאר הצהירה במסיבת עיתונאים על ביקור המשלחת כי "באיראן, מהמנהיג ועד משרד החוץ, עמדתם היא נגד משאל העם ועצמאותה של כורדיסטן. הם אמרו מה שהם אמרו ואנחנו אמרנו את שלנו. הם דחו את משאל העם ואנחנו הגנו עליה"[1] .
Li ser vê hevdîtina Îran û YNKê Berpirsê Desteya Kargêriya Polîtburoya Yekîtiya Niştimaniya Kurdistanê (YNK) Mela Bextiyar di konferanseke rojnamevaniyê de li ser serdana şanda YNKê ya bo Îranê diyar kir ku li Îranê ji Rêber heta Wezareta Derve, helwesta wan li dijî giştpirsî û serxwebûna Kurdistanê bû. Di vê civînê de jî, bi awayekî hûrgilî dijayetiya xwe ya li ser vê mijarê ji me re ragihandin. Wan gotina xwe got û me jî gotina xwe got.
לאחר משאל העם
Piştî Encamdana Giştpirsiyê
לאחר משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית, הגבירה ממשלת איראן את מאבקה נגד כורדיסטן העיראקית. נציגי איראן, עיראק וטורקיה נפגשו בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק וקבלו כמה החלטות משותפות נגד כורדיסטן העיראקית[1] . עלי שמח'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, אמר כי הוא אינו מכיר בתוצאת משאל העם [2]. שר ההגנה האיראני, אמיר חתאמי, אמר כי המשאל אינו מקובל, ויש לפתור את הבעיות באמצעות הידברות [3] . הגבול של כורדיסטן העיראקית עם איראן נסגר בידי איראן לאחר משאל העם, במטרה להטיל מצור על כורדיסטן העיראקית.[1]
Dewletên Îranê, Îraqê û Tirkiyeyê di civînên NYê li Newyorkê li hev civiyan û li dijî Başûrê Kurdistanê hindek biryarên hevpar wergirtin[28]. Piştî van biryaran her sê dewletan dest bi zextan kir li ser Başûrê Kurdistanê. Sekreterê Giştî yê Ewlehiya Îranê Elî Şamhanî di daxuyaniya xwe de got ku ew vê giştpirsiyê qebûl nakin û nas nakin[29].
נציגויות
Dîplomatên têkiliyan
הערות שוליים
Çavkanî
איראן יחסי החוץ של איראן המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • אלג'יריה • בחריין • (הרשות הפלסטינית) • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • (קוסובו) • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי גופים בינלאומיים האיחוד האירופי הליגה הערבית • תוכנית הגרעין האיראנית • אופ"ק כורדיסטן העיראקית יחסי החוץ של כורדיסטן העיראקית המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • (הרשות הפלסטינית) • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
↑ http://www.mofa.gov.iq/foreign-missions-in-iraq ↑ Kopîkirina arşîvê, archived from the original on 2019-04-17, retrieved 2019-05-12 ↑ Türki Korkunun Antomisi, Irak Kürdistanı ve Etkileri, Zeyne Abidin Yaprak, Weşanên Doz 2005, r:112 ↑ Barzan'dan Bağdat'a Kürtler, Ekrem Sunar, Weşanên Dozê, r: 5 ↑ Türki Korkunun Antomisi, Irak Kürdistanı ve Etkileri, Zeyne Abidin Yaprak, Weşanên Doz 2005, r:109 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/240620177?keyword=%C3%AEran ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/010720175?keyword=%C3%AEran ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/020720177?keyword=%C3%AEran ↑ http://www.rudaw.net/english/kurdistan/030720175 ↑ http://www.pukmedia.com/EN/KK_Direje.aspx?Jimare=35795%5B%5D ↑ http://www.rudaw.net/NewsDetails.aspx?pageid=314140 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/business/200720171 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/030720172?keyword=%C3%AEran ↑ Kopîkirina arşîvê, archived from the original on 2017-07-21, retrieved 2017-09-25 ↑ http://www.pukmedia.com/EN/KK_Direje.aspx?Jimare=35826%5B%5D ↑ http://www.basnews.com/index.php/kr/news/kurdistan/362395 ↑ http://pukpb.org/kirmanci/cgblog/1445/15/Hevditinen-Serok-Mam-Celal-li-irane-didominarabic%5B%5D ↑ http://cabinet.gov.krd/a/d.aspx?s=040000&l=16&a=55745%5B%5D ↑ http://www.kurdistan24.net/ku/news/e35c19e7-926c-4286-a61b-fec61f269b72 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/160720176? ↑ http://www.irna.ir/tr/News/3505401/ ↑ http://www.rudaw.net/NewsDetails.aspx?pageid=316615 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/2007201712 ↑ http://www.nrttv.com/EN/Details.aspx?Jimare=15444%5B%5D ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/interview/11072017 ↑ http://www.basnews.com/index.php/kr/news/363402 ↑ http://www.rudaw.net/kurmanci/kurdistan/0708201715? ↑ Kopîkirina arşîvê, archived from the original on 2017-10-28, retrieved 2017-09-27 ↑ Kopîkirina arşîvê, archived from the original on 2017-10-05, retrieved 2017-09-27 ↑ Kopîkirina arşîvê, archived from the original on 2017-09-30, retrieved 2017-09-27
איראן מחזיקה בשתי נציגויות בכורדיסן העיראקית: קונסוליית ארביל וקונסוליית סולימאניה, הכפופות לשגרירות איראן בבגדאד. כורדיסטן העיראקית מחזיקה מצידה בנציגות בטהראן.
Mîsyonên Îranî li Başûrê Kurdistanê girêdayî Balyozxaneya Bexdayê ya Îranê ne.
היסטוריה
Destpêk