נעוריו ותחילת דרכו
초기 생애
תרומתו לתנועת כפר החדש
새마을 운동 기여
לאחר תנועת הכפר החדש
새마을 운동 이후
יו טה-יונג (נולד ב-14 במאי 1938) הוא סוציולוג, אינטלקטואל דרום קוריאני, לשעבר מרצה מן המניין בחוג לסוציאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, וסגן נשיא אוניברסיטת קונגוק שבדרום קוריאה. כיום הוא יו"ר הקרן לכפר הנוער העתידי, עמותה ללא מטרת רווח. יו ידוע בתור אישיות נכבדת בדרום קוריאה בהיותו יזם ומוביל תוכנית העבודה של תנועת הכפר החדש בקוריאה בשנות ה-70, תנועה שהייתה לאחת מאבני הדרך בצמיחתה הכלכלית של דרום קוריאה ול"נס על נהר האן". לאחר שהוזמן על ידי מלך דנמרק, פרדריך התשיעי, ללמוד ולחקור אודות מודלים כפריים בסוף שנות ה-60, משנת 1972 החל לעבוד בבית הנשיא כאחראי והארכיטקט של תנועת הכפר החדש, בהמלצתו של הנשיא דאז פארק ג'ונג-הי. תנועת הכפר החדש רדפה אחר החזון של התעוררות האומה, בהתבסס על הרוח החלוצית היהודית שהפכה את המדבר למדינת ישראל ועל אחדות העם הדני ששינתה את דנמרק למדינת רווחה בינלאומית. אף על פי שמעודו לא היה פוליטיקאי, הצלחתו והשפעתו הניכרת של יו בהנחלת עיקרי הכפר החדש התאפשרו בזכות האמון המוחלט שנתן בו הנשיא פארק.
류태영(柳泰永, 1936년 ~ )은 대한민국의 사회학자이자 농촌청소년미래재단 이사장이다. 건국대학교 전 부총장이기도 하다. 덴마크 국왕 프레데릭 9세의 초청으로 농촌 개발 모델을 연구하여 대한민국에 새마을 운동을 도입한 선도적인 인물로 알려져 있으며 1972년 박정희 대통령 뜻에 따라 청와대 새마을 운동 담당 비서관실에서 일했다.[1] 새마을 운동은 사막을 옥토로 바꾸는 유대인의 개척자적인 정신과 세계적인 사회 복지국가를 만든 덴마크 국민정신에 기초한 국민운동의 비전을 추구하였다. 그는 박정희 대통령의 전적인 신뢰를 바탕으로 새마을 운동을 전격적으로 확산시키고 성공시키는 데 크게 기여할 수 있었다.[2]
יו נולד בשנת 1936 במחוז צפון ג'ולה בקוריאה, שהייתה קולוניה של יפן באותה תקופה. אביו היה עובד אדמה. קוריאה הייתה אז מדינה ענייה דלת משאבים, ובילדותו חווה רעב מתמשך לצד עבודה פיזית מפרכת על בסיס יומיומי. בעודו רואה את קשיי העם הקוריאני וחווה זאת על בשרו כנער, נוצר בו חזון עתידי להתחדשות הכפרים הקוריאניים למיגור העוני.
1936년 5월 14일, 머슴의 아들로 당시 일본의 압정 하에 있었던 대한민국 전라북도 임실군 관촌면 복홍리 가리진바우 마을에서 태어났다. 궁핍한 환경, 절대적인 빈곤 상태에 놓여있었던 대한민국의 시골 마을에서 자란 그는, 매일의 굶주림과 고된 노동 속에서 대한민국 농촌 부흥운동의 미래에 대한 꿈을 가지게 된다.
בזמן שהתחבט בעניין לימודים אקדמיים מחוץ לקוריאה, יו מצא מתוך ספרו של פרופ' יו דאל-יונג "אל היסטוריה חדשה" כי דנמרק הצליחה להפוך את כפריה העניים למדינת רווחה מובילה בעולם. בגלל הרצון לשנות את מצב העגום בקוריאה הוא מחליט לעבור ללימודים בדנמרק, מדינה רחוקה ללא כל קשר דיפלומטי עם קוריאה. יו הבין כי עליו לכתוב לאדם הבכיר ביותר, ועל כן מחליט לשלוח את מכתבו למלך דנמרק פרדריך ה-9. כיוון שלא הכיר את כתובת המלך, שלח את המכתב בלי הכתובת מתוך ביטחון כי על הדוור הדני הממוצע לדעת זאת. לאחר חודש ימים, יו מקבל תשובה מארמון המלך דרך מכתב משר החוץ הדני: "ממשלתנו תדאג לך שתוכל ללמוד כל תחום שתבחר, בכל מקום שתחליט, בכל תקופה שתרצה." כך בשנת 1968, בהיותו בן 31, הוא עובר ללימודים בדנמרק דרך מלגה ותמיכה של הממשלה הדנית.
우리나라의 가난을 살려보기 위해 선진 복지국가로 유학을 고민하던 중 유달영 박사의 「새 역사를 위하여」책에서 덴마크의 가난한 농촌이 세계적인 복지국가로 탈바꿈한 기록을 읽은 후 덴마크 유학을 결심하였다. 그때 대한민국은 덴마크와 어떠한 연고도 없는 상태였으나 그는 가장 높은 사람에게 보낸다는 기지를 발휘하여 덴마크 국왕인 프레데릭 9세에게 보낼 편지를 작성했다. 대사관도 없던 시절이라 왕궁의 주소도 몰랐지만, 우편 배달원은 알 것이라는 믿음으로 편지를 보냈으며 한 달만에 기적적으로 덴마크 왕궁과 외무성에서 답장을 받았다. "당신이 원하는 기간, 원하는 장소에서, 원하는 분야를 공부할 수 있도록, 우리 정부가 책임을 지겠다"라는 초청 편지를 받은 후, 1968년 7월, 그는 33세의 나이에 덴마크 정부의 지원으로 유학길에 오르게 된다.
למרות לימודיו בדנמרק על מדינות הרווחה ותנועות העם, יו הרגיש כי אינו יכול לחוות מבחינה פרקטית את השינויים שחלו בדנמרק, שכבר הייתה אז מדינת רווחה מפותחת. הוא תיאר זאת במשפט "כמו לראות שרטוטים ובניינים גמורים". בעקבות זאת, יו מחליט לעבור ללימודים במדינת ישראל שהייתה אז מלאה בתנועות ופעילות התיישבות לדוגמת הקיבוצים. גם הפעם, הוא שולח את מכתבו לאישיות בכירה, נשיא מדינת ישראל דאז, זלמן שזר שמזמין אותו ללימודים בארץ תחת סבסוד מלא של טיסות, דמי מחייה, ביטוח ולימודים מצד ממשלת ישראל.
덴마크어를 6개월 만에 터득하여 복지국가와 국민운동에 관해 2년간 배웠지만, 그 당시 덴마크는 복지국가로 이미 완성된 상태여서 실제로 농촌 유토피아의 발전을 경험해 볼 기회는 많지 않았다. 그는 "건축으로 말하자면 완성된 건물과 설계도만 보는 것 같다"라며 이번에는 실제 부흥 운동이 진행 중인 이스라엘 유학을 결심하게 된다. 이번에도 당시 이스라엘 대통령이었던 잘만 샤자르에게 편지를 보낸 후 항공권, 생활비, 의료비, 학비 모든 지원을 이스라엘 정부로부터 약속받고 중동 이스라엘로 유학을 가게 된다. [4]
לאחר שובו מישראל בשנת 1971, עבד כאחראי על חינוך והתיישבות באוניברסיטת קונגוק כאורח כבוד של פרופ' יו סוק-צאנג, מייסד האוניברסיטה. בהיותו מומחה כפרי ברשות השידור של הקיי-בי-אס, הוא מקבל שיחת טלפון מהונג סונג-צ'ול, המזכיר הכללי, ממשרד המזכירות הנשיאותית של הבית הכחול. הוא התבקש לייעץ על פרויקטים של פיתוחים כפריים ולהציג את חזונו בכפר הקוריאני דרך יישום מודלי הפיתוח של המדינות המפותחות בהן ביקר. הנשיא פארק צ'ונג-הי הפציר בו לפרוש מההוראה באוניברסיטה ולהתחיל לעבוד בבית הנשיא בהקדם, אך הוא סירב בהסבר כי "יש לי סטודנטים ללמד". בבוקר למחרת, רק לאחר בקשה מיוחדת שנשלחת ממשרד הנשיא וממשרד החינוך במקביל לנשיא וחבר הנאמנים של אוניברסיטת קונגוק, יו נענה בחיוב.
이스라엘에서 귀국 후 1971년 건국대학교 설립자 유석창 박사의 특채로 건국대 축산학과 교육담당자로서 근무하였다. KBS한국방송공사에서 농촌전문가로 아침 농가방송을 1년간 진행하던 중 청와대 대통령 비서실의 홍성철 정무수석의 연락을 받게 된다. 그는 청와대에서 농촌 발전 프로젝트에 대한 조언 요청을 받았고 본인의 농촌 경험 및 선진국의 발전 모델을 소개하며 대한민국 농촌을 위한 비전을 제시하였다. 그에 대해 보고받은 박정희 대통령은 학교에 사표를 내고 내일부터 나오라는 제안을 하였지만, 그는 가르치는 학생들을 위해 거절하였다. 그러나 그날 새벽에 청와대 및 문교부가 건국대학교 재단이사장과 총장에게 특별히 부탁한 계기로 다음 날 아침 청와대로 출근하게 된 일화가 있다.
בינואר 1972 הוא מונה על ידי הנשיא פארק צ'ונג-הי כראש תנועת הכפר החדש, תנועת חדשנות כפרית שאפתנית ששיתנה את פני דרום קוריאה כולה. כמוביל התוכנית הוא היה אחראי להנחת היסודות בימיה הראשונים של התנועה, שלימים הופכת לאחת מתוכנית "זיכרון עולם" של אונסק"ו. על סמך המחקר המקיף והניסיון שלו בדנמרק ובישראל, הציע רעיונות ומהלכים אסטרטגיים, והנשיא פארק שראה את הפוטנציאל שבו נתן גב מלא ביישום רעיונותיו. שלושת יסודות הליבה של תנועת הכפר החדש שהציע יו, "שקדנות, יצירה עצמית ועזרה הדדית", שמורים כיום במוזיאון הכפר החדש בכתב ידו האישי של הנשיא פארק.
1972년 1월, 그는 박정희 대통령에 의해 농촌 혁신 운동인 새마을 운동 담당자로 임명되었으며 새마을운동 초창기의 핵심적인 일을 할 수 있었다. 그는 덴마크와 이스라엘에서 연구하고 배운 경험을 바탕으로 전략적인 아이디어와 실행방안을 대통령에게 제안하였으며 대통령은 새마을 운동에 관해 그를 전적으로 신뢰하고, 그의 기획을 실행할 수 있도록 하였다. 그 당시 류태영 박사가 제시한 새마을운동의 기본 정신 세 가지 요소인 "근면, 자조, 협동"이란 표어는 새마을운동 본부 연수원 박물관에 박정희 대통령의 친필로 보관되어 있다.[5]
למרות ששובץ ברשימת השרים במשטר הנשיא פארק, סירב להיות פוליטיקאי מאחר ורצה להמשיך את לימודיו. הוא ביקש שנית מממשלת ישראל סיוע בקבלת מלגה ללימודי תואר שני באוניברסיטה בארץ. לאחר שנענה בחיוב, הוא שוב עוזב את קוריאה ומאז יולי 1973 למד סוציולוגיה כפרית באוניברסיטה העברית שבירושלים. את לימודי התואר השני והדוקטורט בסוציולוגיה סיים בהצטיינות לאחר 4 שנים בלבד, הישג יוצא דופן באותה תקופה. לאחר מכן, הוזמן מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב להיות מרצה מן המניין בחוג לסוציולוגיה, ולימד בעברית קורסי ליבה בנות 6 נק"ז. בשנת 1978, הוא עוזב את חייו המוצלחים והמובטחים בישראל וחוזר לקוריאה לעזור בהמשך שיקום הכפרים שלה.
유신정권 때 유신의원으로도 임명되었지만, 그는 정치가가 되기보다는 공부를 더 하기로 하여 거절하였다. 그는 이스라엘 정부에 국비 장학생으로 대학원에서 공부할 수 있도록 도움을 요청하였다. 그리하여 이스라엘 외무부의 장학금을 받으면서 1973년 7월부터 예루살렘 히브리대학에서 농촌사회학을 전공하였다. 일반적으로 석사는 2년, 박사는 5년 걸리는 과정이지만, 4년 만에 석박사를 우수성적으로 취득하고 사상 유대민족이 아닌 첫 동양인 교수로서 이스라엘 국립 벤구리온 대학에서 히브리어로 사회학을 가르쳤다. 그리고 1978년, 조국의 농촌에 도움을 주기 위해 이스라엘에서의 모든 지위와 명예를 포기하고 다시 귀국하였다.[6]
↑ 'פרופ' יו, בנו של חלקאי שנלקח לבית הנשיא. חדשות.
↑ '청와대에서 모셔간 머슴의 아들' 류태영 박사. 노컷뉴스.
2007 7 30. ↑ "לתכנן את החלום". הרצאה מספר 1.
2007년 7월 30일. ↑ 국민성공시대 성공학 특강 "꿈을 계획하라" 류태영 박사의 성공법칙 1.
1EBS.
EBS.
2008 1 3. ↑ ["רוצה להישאר לעולם כנער חולם", ספרו האוטוביוגרפי של פרופ' יו]. הוצאת בראשית21.
2008년 1월 3일. ↑ ['언제까지나 나는 꿈꾸는 청년이고 싶다' 류태영 박사 자전적 에세이]. (주)제네시스21.
2005 7 27. ↑ "אני בוחר באופטימיות". הרצאה מספר 3.
2005년 7월 27일. ↑ 국민성공시대 성공학 특강 "긍정을 선택하라" 류태영 박사의 성공법칙 3.
2008 2 12. ↑ "לחיות עם תחושת אחריות." הרצאה מספר 2. EBS.
2008년 2월 12일. ↑ 국민성공시대 성공학 특강 "책임 의식을 가져라" 류태영 박사의 성공법칙 2.
2008 2 11. ↑ 'החיים מתחילים מגיל 70, הלב דופק מאתגר נוסף' חדשות.
EBS. 2008년 2월 11일. ↑ '인생은 70부터, 또 다른 도전에 설레는 가슴' 류태영 박사. 노컷뉴스.
2007 7 26 ↑ קרן כפר הנוער העתידי - דף הבית.
2007년 7월 26일. ↑ 재단법인 청소년미래재단 홈 페이지.
לימודים בחו"ל
해외 유학
יו טה יונג (류태영(柳泰永 לידה 14 במאי 1936 (81) מדינה דרום קוריאה ידוע בשל 류태영
류태영 출생 1936년 5월 14일(1936-05-14) (81세) 대한민국 전라북도 임실군 복흥리 거주지 대한민국 경기도 용인시 구성읍 학력 히브리대학교 대학원 사회학 박사 종교 기독교
בשנת 1953 הודות לתמיכה כלכלית של בית משפחה אמיד בו לימד כמורה פרטי, הצליח לסיים את לימודיו בחט"ב בגיל 18. אחרי שעבר לסיאול, בירת דרום קוריאה, תוך כדי עבודות מזדמנות כמו הברקת נעליים, מסירת עיתונים ומכירת גלידות, השלים את לימודי חט"ע. בשנת 1957 התקבל כסטודנט לאוניברסיטת קונגוק שבסיאול, שלימים יהיה סגן נשיאה.
1953년도에 고향 임실에서 가정교사로 가르쳤던 부유한 가정집의 지원으로 18살 이란 늦은 나이에 중학교를 졸업했다. 그 후 서울로 올라가 구두닦기, 신문배달과 행상 등 온갖 일을 하면서 야간 고등학교를 마치고 1957년 건국대학교에 진학하였다. [3]
לאחר חזרתו לקוריאה, מאז 1978 היה פרופסור חבר באוניברסיטת קונגוק ומנהל מחקר המכון כפר החדש. מפברואר 1993 ועד אוגוסט 1994 כיהן כסגן נשיא אוניברסיטת קונקוק. אחרי יציאתו לגמלאות בשנת 2002 הקים את קרן כפר הנוער העתידי שתומך בתלמידים וסטודנטים מתקשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך דרך מתן מלגות לימודים. את הקרן ייסד מנכסיו האישיים שצבר ממכירת ספריו ותרומות מצד תורמים חיצוניים.
귀국 후 건국대학교 전임교원으로 임용되어 학교 부설 새마을 연구소장을 겸임하였다. 1993년 2월부터 1994년 8월까지 건국대학교 부총장직을 역임하였고 2001년까지 정교수로 재직하였다. 은퇴 후 가난한 학생들에게 장학금을 지원하고 국가와 사회의 지도자로 성장시키기 위한 농촌청소년미래재단을 출판 수입과 강연료로 모은 개인 자산 4억 3천만원 및 후원회의 모금을 합쳐 2002년도에 설립하였다.[7]
יו טה יונג
류태영
ראה גם
같이 보기
נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם יחסי ישראל–קוריאה הדרומית שגרירות קוריאה הדרומית בישראל
이스라엘의 재외공관 목록 대한민국 주재 외국공관 목록 주이스라엘 대한민국 대사관 대한민국-이스라엘 관계
הערת שוליים נציגויות דיפלומטיות של ישראל ישראל המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) אסיה אוזבקיסטן • הפיליפינים • גאורגיה • הודו • (בנגלור) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קזחסטן • קפריסין • תאילנד אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שוויץ אפריקה אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה אמריקה אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה אוקיאניה אוסטרליה • ניו זילנד נציגויות שנסגרו איראן • (לבנון) • מאוריטניה
각주
שגרירות ישראל בסיאול היא שגרירות שהוקמה על ידי ממשלת ישראל בסיאול, דרום קוריאה . שגריר ישראל הנוכחי בקוריאה הוא עקיבא טור .
주한 이스라엘 대사관(히브리어: שגרירות ישראל בסיאול)은 이스라엘 정부가 대한민국 서울특별시에 설치된 대사관이다. 현직 주한 이스라엘 대사는 아키바 토르이다.
היסטוריה
역사
ישראל יצרה יחסים דיפלומטיים ברמת שגרירות עם קוריאה הדרומית באפריל 1962, ובאוגוסט 1964 הוקמה שגרירות ישראל בקוריאה. אולם בפברואר 1978, כאשר הפנתה עורף לשכנותיה הערביות, נסגרה השגרירות בפברואר 1978, ושגרירות ישראל ביפן שירתה את דרום קוריאה. באמצע שנות ה-80, נעשה מאמץ לחזק את היחסים עם ישראל, ולהביא לפתיחה מחדש של שגרירות ישראל בקוריאה הדרומית ב-1989, ובינואר 1992, נפתחה שגרירות ישראל בסיאול מחדש, וקוריאה הדרומית פתחה מחדש את שגרירותה בישראל ב-1993[1].
이스라엘은 대한민국과 1962년 4월 대사급 외교 관계를 수립하였고, 1964년 8월 주한 이스라엘 대사관을 상주하는 형식으로 개설되었다. 그러나 1978년 2월 아랍 주변국에게 등을 돌리게 되자, 1978년 2월 기존의 상주공관을 잠시 폐쇄하는 대신 주일 이스라엘 대사관이 한국을 겸임하도록 조치하게 되는 식으로 변경되었다. 그러자 1980년대 중반 무렵 한국이 이스라엘과의 관계 강화가 필요하다는 의견이 있어 1989년 안으로 주한 이스라엘 대사관의 재개설을 촉구하려고 하다가, 결국 1992년 1월 주한 이스라엘 대사관이 다시 개설되어 오늘에 이르고 있다. 이와는 반대로 주이스라엘 대한민국 대사관도 1993년 12월 다시 개설되었다. 반면 이스라엘은 조선민주주의인민공화국(북한)과 수교하지 않는 상태인데, 조선민주주의인민공화국은 이스라엘을 주권 국가로 인정하지 않고 팔레스타인만을 주권 국가로 인정하고 있어서 적대 관계를 형성하고 있다.[1]
הערות שוליים נציגויות דיפלומטיות בישראל נציגויות דיפלומטיות בירושלים שגרירויות בירושלים שגרירות ארצות הברית בישראל • שגרירות גואטמלה בישראל • שגרירות הונדורס בישראל • שגרירות קוסובו בישראל • סניף שגרירות צ'כיה בירושלים קונסוליות בירושלים הקונסוליה הבריטית בירושלים • הקונסוליה הספרדית בירושלים • הקונסוליה הצרפתית בירושלים • הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים (סגורה) • הקונסוליה הרוסית בירושלים (סגורה) • הקונסוליה האתיופית בירושלים (סגורה) • הקונסוליה האוסטרית בירושלים (סגורה) נציגויות דיפלומטיות בתל אביב שגרירויות בתל אביב-יפו שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל • שגרירות גרמניה בישראל • שגרירות אוקראינה בישראל • שגרירות הפיליפינים בישראל • שגרירות בחריין בישראל • שגרירות פולין בישראל • שגרירות מולדובה בישראל • שגרירות צרפת בישראל • בית השגרירות הרוסית • שגרירות ספרד בישראל • סניף תל אביב של שגרירות ארצות הברית קונסוליות בתל אביב-יפו הקונסוליה הגרמנית בתל אביב (סגורה) אחר שגרירות הרפובליקה של קונגו בישראל (הרצליה) • שגרירות אוסטריה בישראל (רמת גן)
각주
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות קוריאה הדרומית בישראל
주 이스라엘 대한민국 대사관 공식 웹사이트
שגרירות קוריאה הדרומית בישראל (בקוריאנית: 주이스라엘 대한민국 대사관) היא שגרירות של הרפובליקה של קוריאה בישראל שהוקמה ב-1993.
주 이스라엘 대한민국 대사관(히브리어: שגרירות קוריאה הדרומית בישראל)은 1993년 이스라엘에 개설된 대한민국 외교부 소속의 대사관이다.
לאחר שקוריאה הדרומית יצרה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-10 באפריל 1962 [1] ישראל נכללה בשטח האמנתה של שגרירות קוריאה הדרומית בטורקיה[2]. ב-1969 הועברה האמנה לישראל לשגרירות קוריאה הדרומית באיטליה, ויו ג'אה-הונג, השגריר באיטליה, שימש במקביל כשגריר בישראל. [3]
대한민국 정부는 1962년 4월 10일에 이스라엘과 외교 관계를 수립한 이후에[1] 이스라엘을 주튀르키예 대한민국 대사관의 영사관할지역에 포함시켰다.[2] 1969년부터 이스라엘이 주이탈리아 대한민국 대사관의 영사관할지역으로 변경됨에 따라 유재흥 주이탈리아 대사가 주이스라엘 대사를 겸임했다.[3]
שגרירות קוריאה הדרומית בישראל הוקמה ב-27 בדצמבר 1993. [1] השגריר התושב הראשון, פארק דונג-סון (Park Dong-soon), נכנס לתפקידו ב-1994. [2] ב-10 במרץ 2016 נפתח בניין שגרירות חדש בהרצליה.
대한민국 정부는 1993년 12월 27일에 주이스라엘 대한민국 대사관을 공식 설치했다.[4] 첫 상주대사인 박동순은 1994년에 부임했다.[2] 2016년 3월 10일에는 텔아비브구 헤르츨리야에 건립된 새로운 대사관 청사가 개관했다.[5]
שגרירים
역대 공관장
רשימת השגרירים [1] [2] מספר שֵׁם תקופת כהונה הערה 1 פארק דונג-בקרוב 1994.
역대 주이스라엘 대사 목록[1][2] 대수 이 름 임기 비고 1 박동순(朴東淳) 1994.
5 2 צ'ונג אוי- יונג 1997.
5 2 정의용(鄭義溶) 1997.
6 3 לי ג'אנג-הו 1998.
6 3 이장호(李彰浩) 1998.
7 4 לי טאשיק 2000.
7 4 이태식(李泰植) 2000.
8 5 יו מיונג -הוואן 2002.
8 5 유명환(柳明桓) 2002.
3 6 פארק קיונג-טאק 2004.
3 6 박경택(朴暻卓) 2004.
2 7 שין גאק -סו 2006.
2 7 신각수(申珏秀) 2006.
7 8 מא יאנג-סאם 2008.
7 8 마영삼(馬寧三) 2008.
9 ~ 2011 9 קים איל-סו 2011.
9 ~ 2011 9 김일수(金一秀) 2011.
12 ~ 2014 [3] 10 לי קון-טה 2014.
12 ~ 2014 [3] 10 이건태(李建泰) 2014.
11 ~ 2018 [3] 11 צ'וי יונג -הוואן 2018.
11 ~ 2018 [1] 11 최용환(崔容煥) 2018.
1 ~ 2019 [4] 12 Seo Dong-gu 2019.
1 ~ 2019 [6] 12 서동구(徐東鷗) 2019.
12 [5] [6] 13 ג'ינהאן קים 2022.
12 [7][8] 13 김진한 2022.
נציגויות דיפלומטיות בישראל שגרירות ישראל בסיאול יחסי ישראל–קוריאה הדרומית
대한민국의 재외공관 목록 이스라엘 주재 외국공관 목록 주한 이스라엘 대사관 대한민국-이스라엘 관계